סליחה

זה קורה לנו כל פעם מחדש- ברגע נתון בהווה, אנחנו מעלים שוב ושוב בלופ של מחשבות נרגנות, את הפגיעה שחווינו, את העלבון, הכאב והצער. זאת על אף שאותו רגע כבר חלף הלך לו, אם מזה ימים אם מזה חודשים ולעיתים שנים. אנחנו חיים את אותו רגע על אף שיכולנו לבחור לחיות את היופי של הרגע הנוכחי – ההווה, בכל תפארתו והאפשרויות שהוא מציע. אנחנו ממשיכים לתת את כוח החיות שלנו – כוח הרגע – לחוויות הנמצאות בעבר. כמה בזבוז של זמן ואנרגיית יצירה, מייצרת ההתבוססות העצמית בפגיעה של משהו שכבר עבר חלף לו. גם אם העבר הוא לפניי יומיים...

בשביל לחיות באמת אנחנו צריכם לחוש, להתרגש, לייצר ולבנות את ההווה שלנו, עליו יש לנו שליטה מוחלטת.

כדי שנוכל להיות שם באמת, בהווה של חיינו המופלאים- אנחנו מחויבים לעצמנו לסלוח לאחר שפגע בנו ועל ידי כך לשחרר אותו מהאחריות ומהשליטה על חיינו אנו. שחרור וסליחה לאדם באהבה, הוא שחרורנו שלנו- שחרור מהנטל הכבד של הכעס ומהכבלים בהם אנו כובלים את מהותנו האמיתית, זאת שרוצה להתקדם ולזרוח.

לא משנה כלל אם אותו אדם ראוי לסליחה, הסליחה היא בשבילנו. בשביל נשמתנו. שהרי אם לא נשחרר ונסלח, כאילו ביקשנו מהיקום לשלוח לנו שוב ושוב את אותה התמודדות, את אותו סבל, את אותו שיעור שלא למדנו לעומק ולא השכלנו ליישם. מדוע שנחזור שוב על אותו אירוע מצער? מדוע שלא ננקה מחיינו את החוויה הספציפית הזו?!...

ויותר מכל חשוב שנבין שכאשר הסליחה שוכנת בלב, האהבה היא דיירת קבע... 

נטלי נוי כהן- אימון בגישה רוחנית לאיזון גוף נפש